הדרך בה נקבעים מזונות ילדים והקביעה על מי חלים מזונות הילדים מעוגנת בהלכה ובפסיקה והיא מבוססת על כללים שונים שהתפתחו עם השנים ואשר נוטים להשתנות עם הזמן.

קביעת המזונות נעשת על פי הדין האישי החל על החיייב במזונות וככל שמדובר ביהודי קביעת מזונות  הילדים נעשת בהתאם לדיני היהדות.

אופן קביעת סכום המזונות ועל מי חל תשלום דמי המזונות תלוי בגורמים שונים וביניהם ,גיל הילד, מספר הילדים שבגינם משולמים דמי המזונות, פוטנציאל  ההשתכות של האב,  רמת הכנסותו של האב בפועל, יכולת ההשתכרות של האם , צרכי הילדים בפועל ורמת החיים בה חיו הילדים בתקופת הנישואין.

כשאין הסכמה בין בני הזוג בוחן בית המשפט את גובה דמי מזונות הילדים שיש לקבוע בהתבסס על שיקולים וכללים שונים ובין היתר נלקחים בחשבון הכללים  המרכזיים הבאים ( המבוססים על דיני היהדות) :

מזונות ילדים בני 6 ומטה

כשמדובר בילדים מתחת לגיל 6 ( המכונים בעגה המשפטית "קטני קטנים" ) חיוב מזונות הילדים הנו חיוב אבסולוטי ומשמעות הדבר היא כי על האב לשאת לבדו בכל צרכיו ההכרחיים של הילד ובכלל זה מזון , ביגוד ומדור. ככל שמדובר בצרכים ההכרחיים אין האם חייבת לשאת בהם והנטל לשאת בהוצאות האלו רובץ כולו על כתפי האב.

מזונות ילדים מגיל 6 עד 15 –

כשמדובר בילדים מגיל 6 – 15 מחלקים את צרכי הילדים ל-2 קטגוריות נפרדות , קטגורית הצרכים ההכרחיים וקטגוריית הצרכים שאינם מוגדרים כצרכים הכרחיים. בצרכיהם ההכרחיים של הילדים ממשיך לשאת האב לבדו ללא קשר להשתכרותה של האם  בעוד שבצרכים אשר אינם הכרחיים ישאו שני ההורים בחלקים שווים.

מזונות ילדים מעל גיל 15

כשמדובר בילדים מעל גיל 15  החיוב במזונות ילדים הנו מדין צדקה, דהיינו האב והאם ישאו במזונות ילדים  מעל גיל 15 בהתאם ליכולתם הכלכלית.

מזונות ילדים מעל גיל 18

כשמדובר ילדים מעל גיל 18 אשר מתגייסים לשירות בצה"ל או לשירות לאומי אין יכולים ילדים אלו לפרנס את עצמם ולכן נקבע כי מזונות ילדים אלו יופחתו לכדי 1/3 משיעורם כשהילד היה מתחת לגיל 18  וישולמו עד להגיעו של כל אחד מן הילדים לתום שירותו הצבאי או השירות הלאומי.

דמי טיפול

בנוסף לסכום מזונות  ילדים נוהג בית המשפט לחיייב את האב בדמי טיפול וזאת בגין טיפולה של האם בילדים , מה שגוזל ממנה זמן ומשאבים נוספים.

יצויין בהקשר זה כי שכשבוחן בית המשפט את יכולתו הכלכלית של האב לא מסתפק הוא בבדיקת יכולת השתכרותו העכשווית שלו, שכן לעתים במהלך תקופת הגירושים נקלעים  אבות לילדים למשברים שמובילים לפיטוריהם  מעבודתם , מה שמותיר אותם , לעתים באופן זמני , ללא מקור הכנסה.

לפיכך בית המשפט אינו מתבסס על המצב הזמני שנוצר לצורך קביעת מזונות ילדים  והוא בוחן את פוטנציאל ההשתכרות של האב, דהיינו יכולתו להשתכר ולהביא הכנסה,  ולשם כך מביא בחשבון גורמים שונים ובין היתר, עיסוקו של האב, השכלתו , ניסיונו המקצועי ונכסים מניבים המצויים ברשותו.