במדינת ישראל  קיימות  שתי  ערכאות שיפוט  נפרדות הדון בענייני משפחה והם בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה.

לשתי ערכאות שיפוט אלו סמכויות מקבילות, דהיינו 2 הערכאות מוסמכים  לדון בנושאים הקשורים לגירושים  וביניהם , מזונות , רכוש , גירושין ואחזקת ילדים)  כשלבית הדין הרבני סמכות ייחודית לטפל באקט הגירושין עצמו , דהיינו להביא לכריתת גט בין הצדדים  ולדון בענייני כתובת האישה ותוספת כתובתה.

מצב משפטי  זה  המאפשר ל-2 ערכאות שיפוט נפרדות לדון באותם נושאים  גורם  לתופעה  מכונה בשפה  המשפטית "מרוץ  הסמכויות" .

 המצב הו שבן הזוג המקדים את בן הזוג האחר בהגשת תביעות בענייני גירושים קובע למעשה  את ערכאת השיפוט שתידון  בענייני  הגירושים  שבהם מעוניין הוא לטפל.

כך למשל , אישה שהקדימה את בעלה והגישה תביעה בענייני רכוש לבית המשפט לענייני משפחה יכולה להביא לכך שבית המשפט לענייני משפחה יקנה סמכות לדון בתביעה זו ולבית הדין הרבני לא תהיה סמכות לדון בנושא הרכוש בעתיד.

הדעה הרווחת בקרב הציבור היא  כי לגברים עדיף להגיש את תביעה בבית הדין הרבני ולכרוך בתביעה זו את יתר העניינים הנוגעים לגירושים  ולנשים עדיף להגיש דווקא את התביעה בבית המשפט לענייני משפחה.ברם לא תמיד כך הדבר ונראה כי יש  לבחון כל מקרה לגופו של עניין  ולתכנן בהתאם למקרה הספציפי  את אסטרטגיית הגירושין  המיטיבה ביותר עם הלקוח.

כיצד בית הדין הרבני קונה סמכות

ההלכה קובעת כי כדי  שתביעה המוגשת לבית הדין הרבני  תאפשר לבית הדין הרבני לקנות סמכות לדון בנושאים הכרוכים בה  עליה לעמוד ב- 3 קריטריונים שונים :

1. התביעה  צריכה להיות כנה

2. הכריכה חייבת  להיות כריכה כדון

3.הכריכה צריכה להיות כנה

אי עמידה במי מהקריטריונים הנ"ל עלולה להביא לכך שבית הדין הרבני לא יקנה סמכות לדון בתובענה שהוגשה.

עוד  יצוין בהקשר זה כי כבר נקבע  שתביעת למשמורת  ילדים הנה עניין הכרוך  מטבעו  בתביעת הגירושים  ולכן במצב שבו גבר מקדים את אשתו בתביעת גירושין לבית הדין הרבני קונה בית הדין הרבני סמכות באופן אוטומוטי  לדיון גם  בענייני משמורת , אחקה וחינוך  הילדים.