המדובר בערעור לבית המשפט העליון אשר הוגש על ידי  3 קטינים כנגד אביהם , הכונס הרשמי והמנהל המיוחד בעניין החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע שדן בהליכי פשיטת הרגל שנפתחו כנגד האב לפיה נקצבו מזונות הקטינים ע"ס של 3,600 ש"ח  ולא מעבר.

המערערים ( הקטינים )  טענו במסגרת הליכי הערעור כי יש להגדיל את הסך הנ"ל שקצב לטובתם בית המשפט של פשיטת רגל לסך של 4,600 ש"ח  אשר נקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה וזאת בעקבות זכייתם  בערעור שהוגש והתקבל ולפיו ישא האב במלוא המזונות שנפסקו לחובתו בבית המשפט לענייני משפחה בסך של 4,600 ש"ח .

בית המשפט שדן בהליכי פשיטת הרגל שבפתח בהם האב דחה את הבקשה להגדלת סכום המזונות שהוקצב והסכום שנקצב לטובת הקטינים בסך של 3,600 ש"ח נותר על כנו.

בית  משפט העליון דן בערעור שהוגש . במסגרת פסק דינו הבהיר בית המשפט העליון כי הליך קביעת המזונות בנסיבות דנן הנו הלכה למעשה הליך דו שלבי . השלב הראשון הוא קביעת מזונות החייב בבית המשפט  לענייני משפחה אשר הנו הסך בו היה מחויב לו היה סולבנטי ואילו השלב השני הנו קציבת המזונות שישולמו בפועל במסגרת הליכי פשיטת רגל.

בשלב השני בית המשפט הדן בהליכי פשיטת הרגל בעניינו של החייב אמור  לאזן בין זכויות החייב עצמו וזכויות נושיו לבין זכויות הזכאי למזונות . אמנם הסך שנקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה מהווה נתון חשבון ומרכזי בעת קציבת המזונות אך בית המשפט הדן בהליכי פשיטת הרגל של החייב אינו מחויב לו.

בית המשפט העליון ציין כי במסגרת האיזון הנערך לצורך קציבת המזונות נלקחים בחשבון גורמים שונים ובכלל זה היקף חובותיו של החייב , הכנסתו של החייב והסך החודשי שעל החייב לשלם לקופת הכינוס במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

במקרים של פשיטת רגל מעצם טבעם המשאבים של החייב מוגבלים והגדלת הסכום לטובת הזכאי למזונות תגרע על פי רוב מן הסכום המשולם לקופת פשיטת הרגל  .

לבית המשפט הדן בהליכי פשיטת הרגל שיקול דעת רחב בעניין קציבת המזונות שערכאת הערעור כלל אינה מתערבת בו אלא במידה שנפלה  טעות של ממש בהחלטת הערכאה שעליה מערערים מה שלא ארע במקרה זה. לפיכך הערעור הנ"ל אשר הוגש נדחה.