תביעת מזונות עבר או החזר הוצאות בגין מזונות

לעתים מוגשת תביעת מזונות הכוללת גם החזר הוצאות שהוצאו בגין מזונת טרם הגשת התביעה. תביעה לתשלום כסף בגין הוצאות אשר הנן בגדר מזונות אינה במהותה לתביעה בגין מזונות שוטפים וההלכות  הנוגעות לסוגיה זו הנן יחודיות.

חזקת המחילה ביחס לאישה נשואה

במסגרת פס"ד אביטבול דן בית המשפט העליון בעניין חיובו של האב בתשלום בגין הוצאות שהוצאו על ידי גרושתו למזונות ילדיו של המערער. במסגרת פסק הדין בית המשפט העליון  סקר  בהרחבה את עמדת המשפט העברי בנושא זה  שכן זהו הדין שחל  על הצדדים להליך בנסיבות העניין.

בית המשפט העליון קבע כי  הכלל החל  כשמדובר בתביעה להחזר הוצאות בגין התקופה שבה הייתה האישה התובעת נשואה לבעלה הור כי קיימת "חזקת מחילה" .

משמעותה של "חזקת המחילה" היא  כי יוצאים מתוך נקודת הנחה כי האישה מחלה לחייב במזונות  על החזר ההוצאות שהוציאה האישה במהלך התקופה שבה היא הייתה  נשואה לבעל  וזאת מכוח היחסים היחודיים שבין בעל לאישה   או כפי שנאמר  ע"י הריטב"א וצוטט ע"י בית המשפט העליון במסגרת פסק הדין ,   כי "דרך הנשים  לגלגל עם בעליהן" ולכן אין היא זכאית להחזר הוצאות מהבעל  בגין תקופה זו.

החזקה הנ"ל,  ככל חזקה אחרת ניתנת לסתירה והמשמעות היא כי ניתן , באמצעות ראיות , להוכיח  כי אותה אישה נשואה לא התכוונה למחול על מזונותיה. נטל ההוכחה חל כמובן במצב  על מי שתובעת   את  החזר ההוצאות.

לפיכך נראה כי טוב תעשה אישה נשואה שאין בכוונתה לוותר על החזר הוצאות בגין מזונות לתקופה שקדמה להגשת התביעה כי תגלה באופן ברור ומוכח במועד המתאים ובדרך הניתנת להוכחה את דעתה הברורה  כי אין בכוונתה למחול לבעל על החזר ההוצאות שכן אחרת היא עלולה להיות מוחזקת על ידי בית המשפט כאישה שמחלה על החזר הוצאות אלו.

חזקת המחילה ביחס לאישה גרושה  או אישה לא נשואה

כשמדובר בגרושה או באישה שלא נישאה לאבי ילדיה,  לא קיימת חזקת מחילה ולא רואים גרושה התובעת את  החזר ההוצאות כמי שמחלה על החזר ההוצאות.

יחד עם זאת גם חזקה זו נתנת לסתירה ויתכנו מצבים שבית המשפט יקבע כי אותה גרושה / לא נשואה מחלה על "מזונות עבר" ולכן אין היא זכאית לפסיקת סך כספי בגין ההוצאות שהוצאו על ידה עבור ילדיה.

העדר זכות תביעה לקטין

עוד אישרר בית המשפט העליון במסגרת פסק הדין הנ"ל  כי מי שרשאי  להגיש את התביעה בגין החזר הוצאות הנדרשות לקיומו של קטין הוא מי שהוציא ההוצאה, דהיינו מי שפירנס את הקטין –  לא הקטין עצמו.

הרציונל העומד מאחורי כלל זה הוא כי מכיוון שאותו קטין קיבל את סיפוקו,  אין הוא יכול לתבוע החזר הוצאות שלא הוא הוציא ממי שעליו היה נטל המזונות.

הוכחת הוצאות בגין מזונות עבר

חשוב להדגיש בהקשר זה כי בכל מקרה , גם אם יקבע כי האישה לא מחלה על החזר ההוצאות , יש להוכיח,  כבכל תביעה את היקף ההוצאות שהוצאו וזאת  באמצעות ראיות מתאימות ואין להסתפק בטענות כלליות  או בסכומים מוערכים.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp

צריכים להיוועץ בתחום חדלות פרעון ופשיטת רגל?

השאירו פרטים ונחזור אליכם עם כל התשובות